אמר רבא הילכתא שומר שמסר לשומר חייב ולא מיבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעה לשמירתו אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עליה לשמירתו
חייב דאמר ליה את מהימנת
1 לי בשבועה האיך לא מהימן לי בשבועה
2 שמעינן מינה דהיכא דאיכא עדים דנטרה שומר בתרא כי אורחה ונאנסה לא מיחייב שומר קמא לשלומי דהא ליכא שבועה דלימא ליה אנת מהימנת לי בשבועה האיך לא מהימן לי בשבועה ואף על גב דאמר אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר כדאמרינן בגיטין בהשולח גט לאשתו3 {משנה גיטין ג:ה } ואם אמר לו טול לי ממנה חפץ פלוני הרי זה לא ישלחו ביד אחר שאין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר ואמרינן עלה {בבלי גיטין כט ע״א4} אמר ריש לקיש5 כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל ולא השוכר רשאי להשכיר הני6 מילי לכתחלה אבל דאיעבד אף על גב דאינו רשאי אי איכא עדים7 דלא פשע8 בה לא מחייבינן ליה דהא גבי השוכר פרה מחברו והשאילה לאחר ומתה כדרכה כיון דליכא פשיעותא דהא כדרכה מתה9 לא מיחייב שוכר לשלומי מדיליה ואף על גב דהשאילה לאחר. ושמעינן10 מינה דלא סבירא לן כר׳ מאיר דאמר כל המעביר על דעת בעל הבית נקרא גזלן:
{בבלי בבא מציעא לו ע״ב} איתמר פשע בה ויצאת לאגם ומתה כדרכה אביי משמא [דרבה]
11 אמר חייב וכל דיאנא דלא דאין כי האי גונא
12 לאו דיינא הוא ולא
13 מיבעיא למאן דאמר תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב דהאי
14 חייב אלא אפילו למאן דאמר תחלתו
15 בפשיעה וסופו באונס פטור הכא חייב מאי טעמא הבלא
16 דאגמא קטלה. רבא משמיה
17 דרבה אמר פטור וכל דיינא דלא דאין כי האי דינא לאו דיינא הוא ולא מיבעיא למאן דאמר תחלתו בפשיעה וסופו באונס פטור דהאי
18 פטור אלא
19 אפילו למאן דאמר תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב הכא פטור מאי טעמא מלאך המות הוא דאנסה מה לי הכא ומה לי התם ומודה אביי דאי הדרא לבי
20 מרה ומתה פטור מאי טעמא דהא הדרא לה ולאו הבלא דאגמא קטלה. ומודה רבא כל היכא
21 דגנבה גנב מאגם ומתה כדרכה בי גנב דחייב מאי טעמא אי
22 נמי שבקה
23 מלאך המות בי גנב הוה קיימא.
איכא מאן דאמר הלכתא כאביי24 ואף על גב דקימא לן דכל25 היכא דפליגי אביי ורבא הילכתא כרבא בהא הילכתא כאביי דהא בהדיא אמרינן והילכתא תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב. ואנן לא סבירא לן הכי אלא הילכתא כרבא דקימא לן כל היכא דפליגי אביי ורבא הילכתא כרבא בר מיע״ל קג״ם. ואף על גב דקימא לן תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב הני מילי היכא26 דנטרינהו באורחא דהוי נטירותא לענין מידי ופשיעותא לענין מידי אחרינא ואיכא אורחא אחרינא27 דאי עביד ליה לא הוה מאטי לה אונסא הילכך אף על גב דאיתניסו28 מיחייב דאמרינן אי לאו דפשע בה לענין ההוא מידי אחרינא לא הוה מאטי לה האי29 אונסא30 כגון ההיא דאמרינן {בבלי בבא מציעא מב ע״א} ההוא גברא
31 דאפקיד זוזי גבי חבריה אותבינהו בצריפא דאורבני ואיגנוב
32 אמר רב יוסף אף על גב דלענין גנבי נטירותא הוא לענין נורא פשיעותא היא תחלתו [בפשיעה]
33 וסופו באונס חייב
דאי34 קברינהו בארעא כדאמר שמואל כספים אין להם שמירה אלא בקרקע
לא הוו35 מיגנבי ולא מיתליא בהו נורא הילכך מחייב בגניבה ואף על גב דאניס דאי לאו דפשע לענין נורא לא הוה מיתניסא בגנבה36 ומהאי טעמא אמרינן תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב37 דההוא אונסא דגנבה38 מחמת פשיעותא דנורא הוא ומשום הכין מיחייב39 דלא נטרה כדאיבעי ליה אבל הכא לענין מתה כדרכה מאי אורחא דאית ליה40 למעבד כי היכי דלא ליקטלה מלאך המות הילכך אף על גב דקימא לן תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב הכא פטור מהאי טעמא דכתבינן והיינו טעמיה דרבא וטעמא תריצא הוא וליכא עליה פירכא41 והילכתא כותיה ואף42 על גב דאקשינן עליה דאביי ופריק ההוא פירוקא שינויא בעלמא הוא ולא סמכינן עליה. ואי קשיא לך ההיא43 דגרסינן בפרק השוכר את [הפועלים]44 {בבלי בבא מציעא צג ע״ב45} אותיביה אביי לרבה46 רועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר ובא זאב וטרף
47 ארי
48 ודרס אין אומרין אילו היה שם היה מציל אלא אומדין אותו אם היה יכול להציל חייב ואם לאו פטור מאי לאו דעל בעידנא דעילי
49 אינשי לא
50 בעידנא דלא עילי
51 אינשי אי הכי אימא סיפא ואם לאו פטור אמאי פטור תחלתו בפשיעה וסופו באונס הוא וחייב
דשמעת52 מינה דהיכא דתחלתו בפשיעה אפילו איתניס שלא מחמת פשיעה חייב ההוא מימרא דאביי ורבא53 הוא ולא עדיף מהאי מימרא דאית להו הכא וכבר דחייה רבא54 והא מתניתא דרועה שהיה רועה כפשטה
סבירא לן דאומדין אותו אם [היה]55 יכול להציל חייב ואם לאו פטור ודקא מוקי56 לה אביי דעל בעידנא דעלו57 אינשי וקא מוקים לה [רבה]58 דשמע קל ארי59 ועל שינוי נינהו60 ולא סמכינן אשינויי61 אלא בין דעל62 בעידנא דעילין אינשי בין בעידנא63 דלא עילין אינשי64 אי הוה יכיל להציל אפילו על ידי רועים ומקלות חייב ואי לאו פטור:
1. את מהימנת: וכן כ״י נ. גי, דפוסים: ״אנת מהימנת״. גיא: ״אנא מהימנא״.
2. ב
דפוסים נוסף:
והיינו דלא כאביי דקאמר טעם משום דאמר ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר.
3.
בהשולח גט לאשתו:
גיא: ״בפרק השולח גט לאשתו״.
דפוסים:
בפרק כל הגט.
4. וברי״ף שם פרק ג (דף יד ע״ב).
5. ריש לקיש: גיא: ״רשב״ל״.
6. הני: גיא: ״והני״.
7.
עדים: וכן
כ״י נ.
גיא: ״שהדי״. דפוסים:
סהדי.
8. פשע: גיא: ״פשעי״.
9.
כדרכה מתה:
דפוסים:
מתה כדרכה.
10. ושמעינן: גיא: ״ושמע״.
11.
משמא דרבה:
גיא, וכן בר״ח.
כ״י סוטרו: ״משמא דרבא״.
דפוס קושטא:
משמא דרבה.
דפוסים:
משמיה דרבא. חסר ב
כ״י נ.
12.
גונא: וכן
כ״י נ.
גיא: ״דינא הכי״. דפוסים:
דינא.
13. דיינא הוא ולא: גיא: ״שמיה דיאנא דלא״.
14.
דהאי:
גיא,
כ״י נ: ״דהא״.
דפוס קושטא:
הכא.
דפוסים:
דהכא.
15.
תחלתו:
דפוס קושטא:
אפילו תחילתו.
16.
הבלא:
גיא: ״הבאלה״.
דפוס קושטא:
הבאלא.
17.
משמיה: וכן
כ״י נ,
דפוסים.
גיא: ״משמ׳ ״.
דפוס קושטא:
משמא.
18.
דהאי:
גיא,
כ״י נ,
דפוס קושטא: ״דהא״.
דפוסים:
דהכא.
19. אלא: חסר ב-גיא.
20.
לבי: וכן
גיא,
כ״י נ. דפוסים:
לגבי, וכן בר״ח.
21. כל היכא: גיא: ״דהיכא״. ר״ח: ״היכא״.
23. שבקה: גיא: ״דשבקה״.
24. כך פסק ר״ח, מטעם: ״דסוגיין דשמעתא כולה כאביי הוא דסלקא״.
25. דכל: גיא, כ״י נ, דפוסים: ״כל״.
26. היכא: וכן גיא. חסר בכ״י נ, דפוסים.
27.
אחרינא: וכן
כ״י נ.
גיא: ״אחריתא״. דפוסים:
אחריתי.
28.
דאיתניסו: וכן
גיא. דפוסים:
דאיתניס.
29. האי: גיא: ״ההיא״. חסר בדפוסים.
30. הילכך אף על גב דאיתניסו... האי אונסא: חסר בכ״י נ.
31.
ההוא גברא: וכן
כ״י נ.
גט,
גיא רק: ״ההוא״. דפוסים:
דההוא.
32. ואיגנוב: וכן כ״י נ. גט, גיא, דפוסים: ״ואיגניבו״.
33. בפשיעה: גט, גיא, כ״י נ, דפוסים. כ״י סוטרו: ״בפשיעותא״.
34. דאי: חסר בדפוס קושטא.
35. הוו: גט: ״הוה״.
36. בגנבה: גט: ״בגניבא״. חסר בדפוסים.
37. דאי קברינהו בארעא כדאמר שמואל...ומהאי טעמא אמרינן תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב: חסר בכ״י נ.
38. דגנבה: גט: ״דגניבא״.
39. ומשום הכין מיחייב: וכן כ״י נ. גט: ״ולהכי מיחייב״. גיא, דפוסים: ״ולהכי חייב״.
40.
אורחא דאית ליה: וכן
גט,
כ״י נ.
דפוס קושטא:
אורחא דלית.
דפוסים:
נטירותא הוה ליה.
41. והיינו...פירכא: גט, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו.
42. ואף: גט: ״אף״.
43.
ההיא: וכן
כ״י נ.
גט: ״ההוא״. דפוסים:
הא.
44. הפועלים: גט, גיב, כ״י נ, דפוסים, כבכל הנוסחאות לקמן ראש פרק ז. כ״י סוטרו, דפוס קושטא (כאן): ״הפועל״.
45. חלק ממנו (הברייתא) מובא ברי״ף לקמן פרק ז (דף נד ע״א).
46. לרבה: גט: ״לרבא״, וכן ברי״ף כ״י ירושלים 4°621, ובעיטור (מאמר פקדון). וראה גם כ״י סוטרו בסוף המאמר. וא״כ נאמר בהקשר למחלוקת שבסוגייתינו. ברי״ף מוצג בלשון ״ת״ר״, תלוש מן הסוגיא.
47. וטרף: גמג: ״וערף״.
48. ארי: גמג: ״ובא ארי״.
49.
דעילי:
כ״י נ: ״דעילין״.
דפוס קושטא:
דעיילין.
51.
עילי: וכן
דפוסים:
עיילי.
גט,
גיב,
כ״י נ,
דפוס קושטא: ״עילין״.
52.
דשמעת: וכן
גט.
דפוסים:
דשמעינן.
53.
ורבא: וכן
גט,
כ״י נ,
דפוס קושטא.
דפוסים:
ורבה.
54.
רבא: וכן
גט,
כ״י נ,
דפוסים.
דפוס קושטא:
רבה.
55. היה: גט, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו.
56. ודקא מוקי: גט: ״ודוקא מוקים״.
57.
בעידנא דעלו: וכן
כ״י נ.
גט: ״בעידנא דעילין״. דפוסים:
בעידן דעילין.
58. רבה: גיב, דפוסים. כ״י סוטרו (כאן), גט, כ״י נ: ״רבא״.
59.
קל ארי: וכן
גט,
גיב,
כ״י נ.
דפוס קושטא:
קול ארי.
דפוסים:
קול אריא.
60.
נינהו:
דפוס קושטא:
והוא.
דפוסים:
הוא.
61.
אשינויי:
דפוסים:
אשינויא.
63.
בעידנא:
דפוסים:
בעידן.
64. בין בעידנא דלא עילין אינשי: חסר בכ״י נ.
65. מובא גם באור זרוע לפרקנו (סי׳ רצו) בשם ר״ח: בפ׳ המפקיד אוקמי׳ ריש׳ שתקפתו ועלתה ותקפתו וירדה.
66. עלתה...אונס: גכג, גקב, דפוסים. כ״י נ עד: צוקין וכו׳. כ״י סוטרו עד ״צוקין״.